גביית מזונות והוצאה לפועל

---

במקרים לא מעטים לא מתעורר כלל הצורך לגבות מזונות מבן הזוג, שכן קיימים אבות/ בעלים רבים אשר מעבירים מידי חודש את סך המזונות שנפסק על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני. לעומת זאת, קיימים מקרים רבים בהם בן הזוג מערים קשיים ואינו משלם את סך המזונות. כאשר בן הזוג אינו משלם את סכום המזונות אשר נפסק בפסק הדין למזונות או בהחלטה למזונות זמניים, האשה יכולה לבחור באחת משתי אפשרויות: פניה ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין למזונות או פנייה לביטוח הלאומי.

יתירה מכך , במסגרת ההוצאה לפועל ניתן לגבות גם את הוצאות הבית השוטפות ו/ או הוצאות רפואיות חריגות ו/ או הוצאות אחרות, במידה ונפסקו מסגרת פסק הדין למזונות.

• גבייה בהוצאה לפועל

לאחר פתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל נשלחת לבן הזוג ( המכונה במסגרת הליך ההוצל"פ "החייב") אזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ שבמסגרתה מופיע החוב, כמו גם חובותיו וזכויותיו לפי חוק.

חייב ששילם את החוב ואשר בת זוגו מנסה לגבות ממנו כספים שלא כדין, זכאי להגיש בקשה בטענת "פרעתי", שבמהותה הינה טענה לפרעון החוב. ככל שהוגשה בקשה כזו, הוא יזומן לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל שינסה לרדת לחקר האמת בנוגע לטענת התשלום.

בהקשר זה חשוב להדגיש כי הנטל להוכיח את טענת הפרעתי מוטל על מי שטוען אותה, היינו החייב, ועל כן מומלץ לחייב שלא לשלם את חוב המזונות במזומן, שלא ניתן להוכיחו בד"כ, אלא באמצעי תשלום שניתנים להוכחה כדוגמת העברה לחשבון בנק, שיקים וכיו"ב.

ככל שחלפו 21 יום מביצוע מסירה מלאה לחייב, וככל שלא ניתן צו עיכוב הליכים בשל טענת פרעתי, ניתן לנקוט כנגד החייב הליכי הוצל"פ מגוונים, כדלקמן:

עיקול מיטלטלין - ניתן לעקל מיטלטלין של החייב, המצויים בד"כ בחזקתו או רשומים על שמו, כדוגמת ריהוט, מכשירים וכיו"ב

עיקול רכב - ניתן לעקל כלי רכב שהינו בבעלות החייב, כאשר העיקול נרשם במשרד הרישוי. בהקשר זה יצוין כי רישום כלי הרכב על שם החייב במשרד הרישוי, מעיד בד"כ על בעלות החייב ברכב, ואולם בנסיבות מתאימות ניתן לבקש לעקל רכב גם כאשר הוא רשום על שם אדם אחר, וזאת כאשר ניתן להוכיח כי בפועל הרכב הינו בחזקת החייב, בחציריו, בשימושו ובבעלותו המהותית.

עיקול מקרקעין - ככל שלחייב זכויות במקרקעין הרשומים על שמו כדוגמת זכויות בדירה ו/ או מגרש ניתן לבקש לעקל אותם תוך צירוף נסח טאבו או אישור זכויות לבקשה. ככל שלחייב מקרקעין שאינם רשומים על שמו מטעמי הברחת נכסים ו/או סיבות אחרות, יש צורך בתביעה לפסק דין הצהרתי המצהיר כי המקרקעין הינם בבעלות החייב על אף הרישום.

עיקול צד ג' - ניתן לעקל זכויות, כספים, נכסים וכו' של החייב אשר מוחזקים עבורו אצל צדדים שלישיים, כדוגמת משכורת וזכויות סוציאליות של החייב אצל מעבידו, חסכונות זכויות וכספים של החייב בבנקים או חברות ביטוח, קרנות השתלמות, קופות גמל וכיו"ב.

צו מאסר - ניתן לבקש לאסור את החייב המשתמט מתשלום החוב, כאשר יש להדגיש כי כשמדובר בגביית חוב מזונות, להבדיל מחובות כספיים אחרים, אין צורך בקיום חקירת יכולת כתנאי לכך, מה גם שלראש ההוצל"פ אין סמכות לקבוע צו תשלומים. יחד עם זאת, ככל שראש ההוצאה לפועל מתרשם כי אין לחייב אמצעי קיום מינימליים, הוא מוסמך להפנות את הצדדים לבית המשפט לענייני משפחה כדי לבקש קביעת תשלום החוב לשיעורים.

צו עיכוב יציאה מהארץ - ניתן להגיש בקשה לעכב את יציאתו של החייב מהארץ אם קיים חשש ממשי שהחייב יעזוב את הארץ לצמיתות או לזמן ממושך ויציאתו זו עלולה לסכל את גביית החוב.

• גבייה דרך המוסד לביטוח לאומי

חוק המזונות (הבטחת תשלום) נועד לסייע לאשה ולילד שהינם זכאים למזונות על פי פסק דין או החלטה ואינם מקבלים את המזונות מאת החייב. המוסד לביטוח לאומי יעביר לאשה את המזונות בתשלום חודשי שסכומו נקבע בפסק הדין למזונות או בתקנות-לפי הסכום הקטן יותר. במקביל גובה המוסד לביטוח לאומי מהחייב את סכום המזונות שנקבע בפסק הדין. ככל שהמוסד לביטוח לאומי גבה את מלוא סכום המזונות שנקבעו בפסק הדין, כאשר סך זה גבוה מהסך ששולם על ידי הביטוח הלאומי, יעביר המוסד לביטוח לאומי את ההפרש לזכאים.

גם כאשר האשה מעוניינת בפנייה ישירה למוסד לביטוח לאומי, לא תמיד היא תחשב כזכאית לקבלת המזונות דרך המוסד לביטוח לאומי, ולחילופין, לעיתים היא תחשב בעלת זכאות חלקית ביחס לחלק מהמזונות שנפסקו. כך למשל, אשה עובדת שיש לה משכורת סבירה, ולא כל שכן גבוהה, לא תחשב בד"כ כבעלת זכאות לגבייה דרך המוסד לביטוח לאומי, וככל שכן ישולם לה בהתאם לנתוניה סכום כלשהו, הרי שמדובר בסכום לא משמעותי. במצבים אלו ימצא הפתרון בפנייה להוצאה לפועל-אם בכדי לגבות את מלוא סכום המזונות במצב של העדר זכאות, ואם בכדי לגבות את ההפרשים בגין היתרה שאינה משולמת על ידי הביטוח הלאומי.